


אסקפיזם.
חודש ימים לא יצאתי מהבית וכל מה שרציתי זה ללכת לים. שתי ילדות קטנות לטפל בהן, חדשות נון סטופ לשמוע, חרדות לארוחת בוקר, חברים ומשפחה בצבא, הלוויה, מחשבות על מה היה קורה אם לא הייתי מוותרת על הכרטיסים שלי לנובה וכל מה שרציתי זה ללכת לים.
תוכן שלילי שלא מפסיק להגיע ואין מקום לחשיבה ויצירה; תמיד הרגשתי שאני חיה בעולם דו ממדי, יש את שלומית כאמא ושלומית כאינדיבדואל. עכשיו זה מורגש ממש, מג'נגלת בין חשיפה אינסופית למה שקורה מחוץ לבית שלי ובבית שלי מנהלת שיגרת חיים צבעונית ויפה, חסרת דאגות ומלא בשמחה. הבית שלי הוא האסקפיזם שלי, צבעוני ושמח, רוקד וצבעוני.
החדר שלנו צבעוני, מלא באיורים לא ריאליסטיים - שפה פסיכדלית בה שילבנו אלמנטים של העולמות המוצלבים שלנו + ניסיון חיים/טקסטיל. אלמנטים ישראלים, נשיים, ילדותיים שמדמים את הבריחה המושלמת והגנה על משפחתינו.
פרננדה עלתה לארץ לפני 15 שנים מברזיל ושלומית נולדה בישראלית למשפחה שהיגרה מאתיופיה.
היהדות היא חלק משמעותי מהילדות שלנו, השייכות למדינת ישראל כמדינה ליהודים וכשפרצה המלחמה הרגשנו שהכי בטוח בשבילנו זה להיות בארץ.
כל המשפחה של פרננדה לחצה עליה לעזוב את ישראל ולטוס לחו״ל - למען בטחון ושלום ילדיה היא טסה לאנגליה, אבל היתה צריכה להחביא את זהותה ולא לדבר בעברית ולא הפסיקה לחשוב על המצב בבית ומתי תחזור.
שלומית נשארה בארץ והרגישה שהמקום הכי בטוח שיש זה הדירה התלאביבית שלה בה הסתגרה כחודש ימים. הכל בשביל הילדים.
הרעיון שלנו הוא ליצור את המקום האסקפיזי שלנו, מקום שאנחנו יוכולות לברוח מהמצב הנוכחי, בו אנחנו נהיה חופשיות להיות מה שהיינו רוצות להיות מה שאנחנו מרגישות שאנחנו יכולות להיות 100% אמהות, קיר הבריחה של פרננדה אל מול קיר ההסתגרות של שלומית ובאמצע הקיר המשותף, שילוב היצירות שלנו למקום המושלם להיות בו.



THE ESCAPE COMES WITH THE PAUSE, THE DIFFERENT PERSPECTIVE BEING IN A PLACE WHERE YOU CAN BE YOU, WITH YOUR BELIEFS AND SUPERSTITIONS. ON THE MIDDLE WALL, OUR REALITIES COLLIDE INTO THIS PERFECT ESCAPE, IN A PARALLEL REALITY WHERE WE MERGE AND CAN BE OUR FULL SELVES WITH NO FEARS, ONLY THE JOY OF BEING.








המשמעות שמאחורי...
ההשראה העיקרית ליצירה זו היא אסקפיזם. גם פרננדה וגם שלומית הן אמהות לילדים קטנים.
אחרי ה-7 באוקטובר, למרות שהם נקטו בדרכים שונות, הבריחה שלהן הייתה מציאת מרחב בטוח למשפחותיהם. פרננדה ושלומית הן גם יוצרות ומעצבות גרפיות מקצועיות, מה שבא לידי ביטוי בשלל הדפוסים והעיצובים בחדר. בחיפוש אחר בטחון, יציבות ושקט ביתי.
שלומית ופרננדה מציגות על גביי קירות החדר את ה׳עולם הורוד׳ שהציגו לילדיהן.
הבנות של שלומית קוראים לאזעקות וליירוטים - זיקוקים. בתוך הארון אפשר לראות את כל מה שמצייג את שלומית' חוף הים בתל אביבי, עם סממנים ,תל אביביים אייקונים, מסיבת חוף עם פיות במסיבת הנובה ששלומית פיספסה.
הסמלים האתניים בחלק העליון של החדר נלקחו משמלה מסורתית של אמא של שלומית, התרבות האתיופית מלאה בפאטרנים צבעוניים ויפים וזו האינטרפרטציה של שלומית לכך.
פרננדה עלתה לארץ מסאו פאולו, ברזיל, והיצירה הזו משלבת סמלים ודפוסים רבים מהתרבות הפופולרית הברזילאית. הדפוס השחור והירוק והגלים על השטיח, מעוצבים בהשראת המדרכות המפורסמות של קופה קבנה. ברקע מחוץ לחלון שלה, אפשר לראות כמה מבנים מפורסמים מקו הרקיע של סאו פאולו מעורבבים עם שאר המקומות שבהם הייתה במסע הזה. הטיפוגרפיה המשמשת על מדבקות המזוודה היא בהשראת מלאכת יד מקומית, המשלבת אלמנטים אורבניים.
בקיר האמצעי והמרכזי שתי האמניות נפגשות יחד, לחופשה אקזוטית ופסיכדלית, בתוך החלון יש שני ירחים בהשראת הרומן "1Q84", המסמל יקום מקביל בספרו של הארוקי מורקמי, שבו דמויות חוות מציאות חלופית. מציאות מקבילה זו מתחזקת על ידי השמים הורודים ואלמנטים סוריאליסטיים, היוצרים סביבה טבעית פסיכדלית. מערבבים עם אלמנטים אחרים כמו הטוקאן שנראתה על ידי פרננדה עפה בשמיים בטיול שלה לברזיל.
הסמלים מסביב לחלון הראשי מייצגים בסיס משותף בין שני האמנים שבו הם חשובים הדדית.


-
מסיבת החוף של שלומית
-
של איזה הפקה המסיבה?
-
כמה מדינות פרננדה נדדה?
-
2 ירחים של מימדים מקבילים
-
מיני טרולי, שמספיק לכשבוע ימים
-
זיקוקים או טילים?
-
שלט ילדים ישנים
-
סממנים פמיניסטיים
-
חייזרים
-
הפניות פסיכדליות משנות ה70׳
-
החתול מאליסה בארץ הפלאות
-
דוד בן גוריון?
-
פרח עם ספטום?
-
טיפות
-
סמלים ברזילאיים: מדרכה בקופה קבנה ופארטן עממי
-
סמלים אתיופים: פאטרן ורוד אדום ואותם סמלים כבודדים
מצאו את האלמנטים:






the process





























